Tuesday, March 24, 2015

פתיחת הבלוג שלי!


אז איך קרה שאחרי 14 שנה של קריירה בתחום האינטראקטיב והיותי אחד מחלוצי התעשייה הזאת התפניתי רק עכשיו לפתוח את הבלוג שלי???
כנראה שהכל החל כבר לפני קצת יותר מ 30 שנה כשהגעתי כילד למושב בית לחם הגלילית.
אז אמא אמרה לי: ראה בני הנה הפרדס (לימונים ותפוזים) הנה חממות הרוסקוס והנה לך ילד שלי טרקטור פרגסון 135 ישן וטוב. מהיום אתה חקלאי! ושלא תחשוב על זה כי כל זה שלי וכנראה שלעולם לא יהיה שלך...(-:  (סתם, את זה היא לא אמרה אבל זה תמיד מעלה לי חיוך)
לעולם הפרסום האינטרנטי הגעתי במקרה ללא ניסיון או ידע מוקדם ואני זוכר כיצד העלינו קמפיינים ענקיים בסכומי עתק של 500$ לגופים גדולים במשק הישראלי. אז היו רק וואלה, נטקינג ויאהו פחות או יותר.
אבל אחרי 14 שנה, וקצת לפני גיל 40 הגעתי להבנה כי החיים זה לא פרסומת...
ממה באמת שאבתי כוחות באותן שנים מלבד האישה ושני ילדים מקסימים (אחד נוסף הצטרף בהמשך)?
מידי שנה בחודש אוקטובר לקחתי מספר ימי חופש לטובת המסיק המשפחתי בכרם האורגני שבמשק ההורים בבית לחם הגלילית.
אמנם את חוויית בית הבד בדרך כלל פספסתי כי מיהרתי לחזור למרכז למשפחה אבל עולם שלם של אנרגיה, גאווה, משפחתיות ועוד המון דברים ששמורים אצלי בלב ובנשמה לקחתי עמי לעד.

החלום של אבא שלי היה שם כנראה מאז שנטע את עץ הזית הראשון שלו, והיעוד שלי הוא כנראה להגשים גם את החלום שלו וברור היה לי כי חלומנו זהה: להפיק שמן זית בבית, בצמוד לכרם הזיתים בידיים שלנו בלבד ובלי להיות תלויים בחסדם של בתי הבד הפזורים בגליל המופלא.
באופן כזה נוכל בעצם להפיק את הטוב ביותר ובאופן המוקפד ביותר שנוכל... אחרי ריצות קלות יחסית אני ואבא (סבא מוטי למי שלא מכיר) הבאנו למשק את בית הבד הראשון - מערכת טוסקנית של 150 ק"ג זיתים בשעה. באותו זמן זה ממש נראה מספק משום שביום מסיק מוצלח היינו מוסקים לא יותר מ 400 ק"ג.
עם האוכל בא התאבון וכעבור שלוש שנים החלפנו את המיכון הקטן והישן במערכת חדשה ומשוכללת של 500 ק"ג זיתים בשעה, מהמתקדמות בעולם מסוגה, הישר מבית היצרן מטוסקנה שבאיטליה.
תוך כדי תנועה הקפדתי לרכוש עוד ועוד ידע כדי להפוך את התחביב למקצוע, שהוא בעצם שליחות כפולה: (1) להעניק למשפחתי, לחבריי וללקוחותיי את השמן האיכותי והבריא ביותר שניתן להפיק.
(2) ללמוד בעצמי וללמד אחרים על חשיבות השימוש הנכון בשמן זית על מנת להפיק ממנו מקסימום בריאות.
וכאן אני חוזר בעצם למשפט הראשון ולמטרה של פתיחת הבלוג: בפורום הזה אני מתחייב להעביר חלק מהידע החיוני שאני ממשיך לצבור כל הזמן, בשאיפה לעזור לשיפור איכות החיים של קוראי. מבטיח שיהיה מעניין ופוקח עיניים.

נשתמע בקרוב!
בנתיים כנסו לאתר שלנו במידת הצורך  www.galilioliveoil.co.il
ומי שלא עשה לנו לייק לעמוד הפייס אז זה הזמן: בית בד גלילי בפייסבוק


שלכם, ערן

1 comment:

  1. החיים מובילים אותנו. בסוף אנחנו מבינים שכל דבר היה בדיוק במקום שהוא היה צריך להיות.
    כנראה זה לא סתם שזה בא דוקא בעיתוי הזה. היית צריך לאסוף דברים בתחנות שבדרך כדי לאחד אותם למשהו שלם כשהזמן יגיע.
    תן לדברים להמשיך לזרום.
    בהצלחה!
    עדי עידן

    ReplyDelete